דף הבית >> מסעות לפולין >> פולין - המלצות >> עלינו
 

לעידית היקרה,
במסע אל הריק הגדול, היתה לך הזכות הגדולה למלא ולהאיר אותו ולו לרגע-בתרבות של עמנו שאיננו עוד.
בקרחת היער ליד בור השאול,דיברת בשמם של האבות והאמהות,המשהל'ך, האברהמל'ך וכל שאר הילדים שהלכו אל האין.
הדלקת עבורנו זרקור על הרוע הבלתי נתפס,ועזרת לנו לראות-שאכן הוא בלתי נתפס.
בזכותך חזרתי לימי בית הספר בו הנחילו לנו אהבה גדולה, לספרות, לתרבות ולהיסטוריה היהודית שלא תשוב עוד.
תודה לך בשם משפחתי שאיננה ואת שימשת לה לפה,ותודה גדולה בשמי על שהענקת לי את החוט המקשר לעברי,עברנו המשותף.
באהבה ובהוקרה
אפרת פינברג. 2013


שלום עידית,
 שבועיים עברו, ועדיין הרושם שהותיר בי המסע לפולין ממלא את ליבי.
 אני מסתכלת על התמונות שקיבלתי מיהודה'לה, ואני רואה את הזמן שעברנו ביחד,
 ואני יודעת בוודאות שהצלחת המסע שלנו קשורה קשר הדוק בהיותך המדריכה  שלנו.
 השקט, החיוך, הרצון תמיד לעזור אם את רואה שקשה קצת... (ואת תמיד רואה)
 הידע הרחב, הזוית האישית, הסיפורים בעקבות ראיונות שערכת עם ניצולי שואה.
כששואלים אותי איך היה, לפני הכל אני אומרת שלפולין צריכים לצאת רק עם עידית.
 זה היה שבוע וחצי עמוס ומרתק מאין כמוהו.
 תודותי נתונות לך מלוא החופן.
 נתראה בימי חמישי בדורות בגלבוע.
בברכה, חנה שחף, מולדת. 2013  



הי עידית,

כבר נאמר לא מעט על המסע שלנו ובכל זאת רציתי לומר לך אישית- תודה!
קצת חששתי מהמסע עם הוריי וחבורה בגילם ולשמחתי החשש התבדה במהרה והרגשתי "אחת מהחבר'ה", גם בזכותך.
ממליצה לאחרים בגילי לעבור מסע שכזה עם הוריהם.
תודה על החוויה המיוחדת שחוויתי במסע לפולין- חוויה של הסטוריה, של ספורים אנושיים ומרגשים עצובים ושמחים שחודרים ללב וחוויה של רגשות שעדיין אני מנסה לעכל ולהבין.
זה לא מסע קל וכיפי של תענוגות אך חובה על כל יהודי בפרט לעבור אותו, לראות במו עיניו ולשמוע במו אוזניו.
לא יכולתי לדמיין מסע מעניין ומרגש שכזה ולבקש מדריכה כמוך, מילים לא יצליחו להביע את הרגשתי.
היית מעל ומעבר הן בזכות הצוות המקסים שמלווה אותך כבר שנים (ד"ש חם לאוה ופיטר),  הידע והבקיאות האינסופיים שלך, האוזן הקשבת לכל אחד מאיתנו, החום והחיבוק שלך והיותך פשוט את.
מקוה שנתראה אי"ה בשנה הבאה בברלין,  אשמח אם תעדכני אותי בתאריכים הצפויים.
בהצלחה במסעות שעוד נותרו השנה ואת כמובן מוזמנת לבקר ברשפון/הרצליה.
ממני באהבה,
נירית 2013

עידית יקרה,
עבר כבר יותר משבוע מאז חזרנו מהמסע שבהדרכתך לפולין ונראה שאנחנו עדין מהלכים בו.....
יעקב ואנוכי מודים לך מעומק הלב על שאפשרת לנו לעבור חוויה שכזו, גם אם כל כך קשה, אבל נסבלת והרבה הרבה בזכותך! הרגישות שלך, תשומת הלב לפרטים הקטנים, ההקשבה, הנימה האישית, האכפתיות והאירגון על כל אלה והרבה יותר, תודותינו לך.
תמיד חשבתי שלפולין לא אסע. על האדמה הספוגה בדמם של יהודים לא אדרוך. אצרתי בליבי כעס עצום; הן בשל האסון הנורא שנגרם לעם היהודי והן בשל האסון הפרטי של משפחתה של אימי ומשפחתו של יעקב. הסכמתי לנסוע רק מפני שהבנתי עד כמה הנסיעה הזו חשובה ליעקב.
עברתי תהליך חשוב בכל המסע הזה; עזבתי את פולין, לא סולחת, לא שוכחת אבל הכעס שכירסם בליבי נמוג לו. יש רק עצב, עצב על כל שאבד ולא ישוב עוד לעולם.
חוזרים הביתה, כי אנחנו ברי מזל, שבים לארץ שלנו למולדת שלנו. להמשיך לשאול את השאלות וללמוד. עם תובנות חדשות להמשך עשיה, לסובלנות, לקבלת השונה ולמעשים טובים.

ושוב תודה על הכל.
להתראות,
שלומית
מסע פולין 2013.
 

                 
עידית שלום,
הצטרפנו לקבוצה שיצאה לפולין מתוך מחשבה שכל אחד .חייב לעשות את המסע הזה.
חזרנו עם ההבנה שאכן כך הדבר.
כבר בפגישת ההכנה חשנו שיש לנו קבוצה מיוחדת ומדריכה נפלאה, אבל רק במהלך המסע הבנו עד כמה.
הדרך שבה הוליכה אותנו עידית במסע היתה מדהימה בתבונתה.
חכמתה, הידע הבלתי נגמר, רגישותה ואנושיותה של עידית הם שעזרו לנו לעבור את המסע הקשה הזה כשהכסאות, העוגות, טקסי הזכרון שקיימנו באנדרטאות השונות והחולצות הלבנות לשבת משמשים לנו כתפאורה המאפשרת להאחז בשפוי.
דלות המילים לתאר את מה שחווינו, דלות לא פחות המילים המבטאות את תרומתה של עידית וחיבוקה כדי שנשאר שפויים.
אנו מודים מקרב לב לכל חברי הקבוצה ולעידית על מי שהיא ועל מה שעשתה עבורנו.
תודה  ע נ ק י ת
יענקלה ומיכל  קליבנר קבוץ יגור 2013.

 


   
פולין מאי יוני 2013
עידית, הצלחת להעניק לנו תחושה של ראשוניות.
שאנחנו הקבוצה הראשונה שאת מדריכה בהתלהבות
ובמסירות אין קץ.
הקשבנו פעורי עיניים ומוטי אוזניים לתיאורי הזוועה,
להשפלה, לסבל , וללבטי המוסר של הקורבנות,
ובתוך הגיהינום שחוו מליוני יהודים על אדמת פולין
שזרת ניצוצות בודדים של אנושיות, דוגמת משפחתה
של ראיסה
בזכותך אנחנו חוזרים לישראל חדורי אמונה חזקה עוד יותר
שאין לנו ארץ אחרת....
עידית, רשמנו הכל , נשנן הכל , ננצור בליבנו הכל ומודים לך באהבה
גדולה שהיה לנו הזכות שאת זו שליוות אותנו בדרך הקשה
בתשומת לב לכל פרט ופרט.
תיארת לנו תיאורים מרתקים ומכאיבים,
השמעת לנו שירים מופלאים ,
בתזמון נהדר.
בזכותך, המספר שישה מיליון הפך לאב, אם , ילד ונער.
תהי ברוכה,
חברי מסע לפולין מאי יוני 2013.




היינו בטיולים רבים עם מדריכים מצויינים , אך הדרכתה של עידית הנעשית מתוך שליחות וכוללת ידע מעמיק  מקנה לטיול עומק ומימד וחוויה בלתי נשכחת כמותה לא חווינו בשום טיול.
אנו חוזרים מלאים וטעונים עם הרגשה שקיימנו חובה לעצמנו ועם חובה להעברת החוויה לדורות הבאים כדי שהזכרון והלקח לא ישכחו.
עידית תודה רבה בשם כל הקבוצה.
טובי זקס 2013.


יצאנו למסע 29 איש,רובם זרים אחד לשני וחוזרים מלוכדים,מלאי חוויות,ספוגים ורווים במטען,במשא כבד ומרגש שאין שני לו.
עידית - כשמך - האדמה הטובה,המשובחת. חיה ונושמת שואה,ומצליחה ביכולות בלתי נגמרות להטמיע בנו את שיש בך,הכל והרבה יותר מזה. דואגת לכולנו בכל פרט- כמו אם על תינוקה, וההפתעות..... קשה לי לסכם בשלב זה, אני מרגישה שנחוצים לי עוד ימים ואולי שבועות להפנים את עוצמת החוויה, לא רוצה ששגרת היום-יום שבטח מחכה לי תפריע לי בתהליך שאיני רוצה להפרד ממנו.                                          
מקווה שהקבוצה תיפגש גם בארץ ,כשהתמונות והכתובים יהיו ערוכים ומסוכמים.
אז בשלב זה המון המון תודות גם לאווה ולפיטר וגם לנו כקבוצה שהתגבשה בזכותך.                                                                                                                                                                                                   ושוב   שנה טובה ומאושרת  לך ולמשפחתך       מרוני ואלי אליאס     מולדת 2013.

 


 


עידית יקרה!
אחרי שנחתנו פירקנו את המזוודות היו לנו כמה רגעים שקטים לסכם את הטיול.
היה קשה נפשית ופיזית אבל לא היינו מצליחים לסכם אותו בצורה כל כך חיובית כמו שסיכמנו.ללא הצורה בה את מנווטת את המסע.
לא מספיק להוביל טיול כזה כמו טיולים במקומות אחרים. ולא כל מדריך ומורה יכול לעשות את זה בצורה וירטואוזית כפי שאת עושה. הצורה שאת מעבירה את החומר עם לווי הסיפורים האישיים הקשים, המרגשים וקורעי הלב הם תוכן הסיור ונותנים מימד אוטנטי על מה שקרה שם.
הדאגה לשנינו רגשה אותנו.
שבת שלום ולהתראות רמה ודניאל מסע פולין 2013.

 



עידית וסנאית יקרות!
כשאפרוש יום אחד מעיסוקי, שום דבר חמור לא יתרחש. כשאתן תפרושנה יום אחד מעיסוקכן – קשה יהיה למצוא מחליף שיעשה את מלאכתכן בדרך בה אתן עושות אותה.
יש דברים שקשה לזייף, אחד מהם הוא הלהט. הבטתי בך עידית, מעבירה את החומר העיוני, עטוף בסיפורי חיים שגרמו לי לעיתים להרגיש שהייתי שם, או שאת חוית חלילה את האירועים בגוף ראשון. ואם לא זה אז זו
בודאי הפעם הראשונה שאת מעבירה את החומר. את הלהט הזה אי אפשר לזייף. אני לא מוצאת די מילים להודות לכן על המתנה שהענקתן לי בתשעת הימים בפולין. נכנסתי למסע הזה אחת, ואני יוצאת ממנו אחרת. לולא המסע הזה, לולא אתן, ספק אם הייתי נכנסת בעוצמה כזו לנושא.
מכל הנסיעות והמסעות שערכתי בחיי, זו הפעם הראשונה שאני יכולה לומר בביטחון מלא, שעל הנסיעה הזו לא יכולתי לוותר. אתן מפעל של שתי נשים, ואת המפעל הזה אי אפשר להפסיק. הספיקו תשעה ימים כדי להתאהב בכן, בלהט, בקסם האין סופי שלכן. אני אסירת תודה לכן, ומקווה לא לאבד אתכן גם אחרי החזרה (הכמעט כפויה) למציאות.
מירי קרייזמן, אוגוסט 2010.


עוד לא ראיתי הדרכה כזאת דידקטית, יסודית, שיטתית, עשירה במידע, מרתקת ומלווה בחומר כתוב, בסרטים נדירים ומרגשים, והכל בטוב טעם, באכפתיות רבה, עם כל הנשמה, תוך השקעת משאבים אישיים בלתי נדלים ואנרגיה עצומה.
מיכה עמית, יוני 2006.
 

לסנאית ועידית –
הזוג היחיד שיודע לשלב מקצועיות של מבצע צבאי עם רגשות של עבודת קודש.
הובלתן אותנו במסע זה בזהירות רבה על החבל הדק של הרגשות והחזרתן אותנו עם תרמיל כבד אמנם, אך שלמים. לא יכולנו לצאת למסע הזה בלעדיכן!"
מיכל וגלעד אגר, יוני 2008.
 

גישתכן היא נדירה בין מחנכים ומדריכים.                       
רותי חיימוב, ספטמבר 2005
 

לפעמים, על פי הגורל, נופל לאדם לב גדול. זה הלב שלכן, הנותן כבוד גדול לשואה.
עומרי בלאן, יולי 2005.
 

מי יוצא עם קבוצה של 40 איש ולמרות זאת יש לו זמן לתת לכל אחד להגיע לכתובת שהביא איתו מהבית?
מי מסוגל להביא לידי דמעות גם מי שחשב שמזמן הוא לא מסוגל לבכות? 
מי אומר לכולם להביא מטריות ובעצמו עומד עם סנאית מתחת למטריה קטנה אחת? מי יוצא לכמה מסעות כל קיץ וחי כל הזמן את הסיפור כולו בפעם הראשונה?
 מי יכול להרחיב את ליבו בלי גבול ולגלות שתמיד אפשר עוד קצת? מי אומר לכולם להביא כסאות ובעצמו עומד כל היום על הרגליים? מי הצליח לגרום למשפחת גובר שלא סובלת טיולים מאורגנים לצאת מוקסמת מטיול כזה?"
שבתאי גובר, יוני 2008.